top of page
ללמוד להרדים או ללמוד להירדם
השינה שלנו היא דבר כ"כ רגיש,
מי כמונו המבוגרים יודע עד כמה קשה לנו להירדם כאשר אנחנו מוטרדים,
כואבים, מתרגשים.
כמה נעים לנו להירדם עם מישהו שמשרה עלינו בטחון ולא לבד.
אז נכון, השינה חשובה, אבל חשוב יותר להבין את משמעות המעבר לתוך השינה,
כיצד אנחנו, או התינוקות, נופלים אל תוך השינה (falling asleep).
שנת הלילה היא המעבר הגדול ביותר בתודעה עבור תינוק. זוהי פרידה לכל דבר.
לכן, כל קושי שבא לידי ביטוי בהתנהלות היום, כדוגמת חוסר שקט,
קושי במעברים, בכי בנסיעה באוטו, סירוב לישיבה בעגלה, יבואו לידי ביטוי
בצורה מוקצנת בשלב המעבר לשינה.
מעשים שיקנו שקט ויאפשרו מעבר קל יותר לשינה, יהיו למשל שהייה מרובה במנשא, על הידיים,
בערסל, הימצאות בקשר עין ומגע מרובים עם ההורה ועוד.
חשוב בהחלט לאפשר סביבה מתאימה לשינה, להוריד את הקצב ואת הגירויים, ולהתאים את אופי ההירדמות לצורך של התינוק. יתרה מכך, חשוב להבין מה יושב בבסיס הקושי.
הידיעה מאפשרת לנו לחיות יותר בשלום עם הקושי ולהעניק יותר מעצמנו למצב הקיים.
הביטוי 'put to bed' מדייק את ההסתכלות על השינה כעוד פעולה עליה אנחנו לוקחים שליטה כדי להתאים את המצב לחיינו בתור מבוגרים.
כאשר נולד תינוק הוא זכאי למרחב האישי שלו ועלינו להיות שם לעזור לו - 'to 'fall asleep.
בניגוד לדעה הרווחת, שכדאי למנוע מתינוק להתרגל למצב, או מעשה שמיטיב עמו, (ידיים, הירגעות בהנקה, הרדמה על ההורה, לינה משותפת) אני מאמינה שככל שנעניק יותר, ונבסס את הבטחון, כך נראה עצמאות ובשלות חזקים יותר והשינוי יגיע ממקום אמיתי ולא כפוי.
נכון לבחון את ההתנהלות במהלך היום, לאפשר את היכולת להירגע עצמאית, להוריד גירויים, בניגוד ללהוסיף.
לבטוח בתינוק שלנו שכאשר יהיה בשל לכך, כשאנחנו לצידו, משדרים נוכחות ובטוחים בו, ילמד להירדם בצורה עצמאית ורגועה.
bottom of page